top of page
חיפוש

איך אומרים זבל באיטלקית? או: דברים שלמדתי על פסולת ומיחזור בכפר איטלקי קטן למרגלות האלפים

  • תמונת הסופר/ת: Sarit Sela
    Sarit Sela
  • 9 באוג׳
  • זמן קריאה 2 דקות

השנה נסענו לחופשה משפחתית לצפון איטליה, וחיפשנו מקום של טבע, הרים ושלווה (כמובן עם פיצה וגלידה). אחרי עלייה של 40 דקות בתוך יער, צוקים ומפלים הגענו לקוניה, כפר קטן למרגלות האלפים שיושב ממש על הכניסה לשמורת טבע ענקית – הגראן פרדיסו.


מעבר ליופי, לנוף ולמרחבים - מה שהיה מדהים לראות זה שבכפר הקטן הזה (ובכל המחוז למעשה), מופעלת שיטת מיון ואיסוף פסולת מהמתקדמות בעולם שמבוססת על העיקרון הפשוט – מי שזורק יותר משלם יותר. הגיוני, לא?

תחשבו על זה – כל אחד מאיתנו משלם על צריכת המים והחשמל שלו בהתאם להיקף השימוש, אז למה על הפסולת אנחנו משלמים ביחד? זה דומה למצב שבו נקח את עלויות החשמל של כל הבניין ונעשה ממוצע בין כולנו.


השיטה מיושמת ברשויות שונות ברחבי העולם ונקראת PAYT – Pay As You Throw , ודורשת מערכת של זיהוי – כלומר הפסולת משוייכת למשק בית ספציפי.

החלק הכי יפה בסיפור הזה הוא שהשיטה מעודדת אותך למחזר בלי לנזוף ובלי להתאמץ יותר מדי, כי התשלום נעשה רק עבור הפסולת שמוגדרת שאריות מיון – חומרים שאין מה לעשות איתם, שהם חלק קטן מאוד מתכולת הפח הביתי.

חווינו את זה בעצמנו אחרי שבוע מגורים בדירה בכפר - אחרי שהפרדנו את האורגני (שאריות מזון), הנייר, הקרטון והאריזות (אצלם זה פלסטיק ומתכת, ועוד פח לזכוכית) – השקית של שאריות המיון נשארה כמעט ריקה.


הנה דיווח מהשטח והסבר על איך זה נראה בפועל:

 

היתרון עבור רשויות מקומיות שנוקטות בשיטה הזו הוא חיסכון משמעותי בעלויות הפסולת, מחקרי אורך מראים ירידה של עשרות אחוזים בפסולת שמועברת להטמנה בעקבות הטמעת השיטה (מחקר בארה"ב למשל מעיד על ירידה ממוצעת של 35% מהפסולת להטמנה[1]).  


ועוד כמה מחשבות על דברים קטנים שעושים הבדל גדול:


כשקונים בקבוק פלסטיק - חלב, מים, שתייה מוגזת וכדו', הפקק מחובר אליו בצורה שלא מאפשרת להפריד אותו. זה בהתחלה מרגיש כמו טעות, ואולי אפילו קצת מעצבן אבל בפועל זה מונע פקקי פלסטיק שיתגלגלו סתם ויהפכו לזבל, וגם עוזר לוודא שהם יזרקו ביחד לפח הנכון.


בכל מקום יש מזרקות יפות עם מים באיכות מעולה, קרים וטובים לשתייה (כנראה זורמים ישירות מהאלפים), עם שילוט והזמנה של הציבור לעשות בהם שימוש. זה קיים במרכז העיר, בכניסה למסלולי טבע, בפארקי משחקים ובקיצור בכל מקום. מעבר ליתרונות הבריאותיים של עידוד שתיית מים, זה מפחית משמעותית את הצורך בקניית בקבוקי מים חד פעמיים - יוצאים עם בקבוק מים רב פעמי בבוקר והוא משמש אותך כל היום עם מילוי לפי הצורך. גם חוסך כסף וגם חוסך פסולת.


והכי חשוב: לא יכולתי שלא לראות בכל מקום שטיילנו בו, כמה ההפרדה לזרמי פסולת היא טבעית וקיימת בכל מקום במרחב הציבורי, כך שאפשר להתרגל מגיל צעיר להפרדה ולניהול פסולת בצורה חכמה. לא צריך לעבוד כל כך קשה בהסברה וחינוך על החשיבות - זה פשוט חלק טבעי מהחיים.

בתמונה: ילדה איטלקיה מפרידה בגינת משחקים עם נוף מהאגדות, מצד שמאל פח קטן במיוחד לקרטוני פיצה :) שזה גם משעשע וגם מראה שצריך להכיר את ההרגלים של התושבים שלך כדי לעזור להם לעשות את הדבר הנכון.



[1] קישור למחקר אפשר למצוא כאן.

 
 
 

תגובות


דברו איתנו

  • LinkedIn
  • Facebook

* הרשמה לניוזלטר מהווה הסכמה לקבלת מידע מעניין על קיימות, חדשנות ומה שביניהן.

תודה שפניתם אלינו, נהיה אתכם בקשר בהקדם. מוזמנים לעיין עוד בעמוד פרויקטים ובבלוג ולהכיר את העשייה שלנו.

לוגו שרית סלע רקע שקוף.png

© 2022 Sarit Sela

Designed by Yarden Meerovitch

bottom of page