מה רשויות מקומיות יכולות ללמוד מסקר הפסולת הארצי?

לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה סקר הרכב פסולת ארצי (המבוסס על מידע משנת 2023). המידע הזה לא תפס כותרות וקצת נדחק לשוליים במציאות הישראלית (וזה ברור מדוע), אבל אנחנו כאן כדי שלא תפספסו את החשיבות של המידע הזה בשגרת העבודה השוחקת.

לפני שנצלול לתוך הנתונים, סקר הרכב פסולת זו בדיקה של הפסולת שנמצאת בפחים (הירוקים במקרה זה) – אילו חומרים מרכיבים אותה ובאילו כמויות. כלומר, לוקחים את כל הפסולת שנאספה, שופכים אותה, ממיינים ושוקלים לפי קטגוריות שונות כדי ללמוד ממה מורכבת הפסולת שלנו. המטרה היא לספק תמונה מדויקת של סוגי הפסולת בפח, כדי לתכנן טוב יותר מדיניות, תשתיות, מערכי פינוי ותשתיות מיחזור.

לכאורה עולה השאלה למה זה חשוב? "פח זה פח". אבל האמת היא שלמידע שאפשר לחלץ מהפח יש משמעויות על תקציב הרשות המקומית, על השירות שהיא נותנת לתושבים וכמובן על הסביבה.  

אז כמה תובנות שרלוונטיות לכל רשות מקומית שחילצנו מהפח 😊 

1.     פסולת עסקים – מרכיב משמעותי בפסולת הרשות המקומית

32% מהפסולת בסקר מוגדרת כפסולת ממקור מסחרי – כלומר מי שמייצר אותה הם העסקים בשטחי הרשות. זאת אומרת שבממוצע התושבים ברחבי הרשות המקומית אחראיים רק לשני שליש מהפסולת שמפונה ממנה. החוק מאפשר לרשות המקומית להחליט האם היא מפנה את פסולת העסקים בשטחה, ובאיזה אופן. בפועל רובן מפנות את פסולת העסקים ברמה זו או אחרת ללא הסדרה קבועה, ולנתון זה יש השלכות תקציביות משמעותיות.

הסדרה של התחום באמצעות אגרה היא כמובן מורכבת ודורשת חקיקה מותאמת (חוק עזר פסולת עודפת לעסקים) – אבל הסקר מספק מידע עדכני של המשרד להגנ"ס שמאפשר הערכה ראשונית של פוטנציאל החיסכון בהוצאות הפסולת. אמנם חוק עזר הוא תהליך ארוך, אך ישנם צעדים מיידים ששניתן לקדם להפחתה של רכיבים מסויימים בפסולת העסקים, במסגרת חוקי העזר הקיימים.

2.     פסולת אורגנית – מרכיב משמעותי שנשאר בשוליים

כ40% מהפסולת בפח הירוק היא פסולת אורגנית – שאריות מזון. דו"ח של ארגון הפסולת העולמי מעיד שברחבי העולם ניתן לראות כי הרכב הפסולת משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. ככל שההכנסה נמוכה יותר, כך כמות הפסולת האורגנית בפחים גדולה יותר. כשההכנסה גדלה, הפסולת כוללת יותר אריזות, פלסטיק ונייר. בישראל, הנתון של  40% פסולת אורגנית עקבי בהשוואה לסקר שנעשה לפני כעשר שנים ומעיד על החשיבות של טיפול בנושא הפסולת האורגנית.

בשגרת הניהול השוחקת, מנהל/ת אגף שפ"ע או תברואה ממוצע/ת מקדיש מעט מאוד זמן מהיום שלו לטיפול בפסולת אורגנית, ולעיתים קרובות יש נטייה להתייחס לפתרונות של פסולת אורגנית (טוחני אשפה, קומפוסטרים, דייג'סטורים ועוד) כעניין שולי ביחס לבעיות אחרות בניהול הפסולת המקומי. התובנה שעולה גם מהסקר הזה היא שחבל להתעלם מ40% מתכולת הפח שלכם, וכדאי לקדם פתרונות בפריסה רחבה היכולים לתת מענה לנושא ולייצר חיסכון כלכלי משמעותי.   

3.     ארזתם לבד?  פסולת אריזות בפח הלא-נכון

כ-20% מתכולת הפח הירוק היא פסולת אריזות (במשקל, לא בנפח). הכלל הראשון בהתייעלות וחיסכון כלכלי בתחום הפסולת הוא - כל פסולת שהייתה יכולה להיות בפח מיחזור והגיעה לפח הירוק היא הפסד כלכלי עבור הרשות. כלומר, הרשות טיפלה בכל תכולת הפח ושילמה על כך ממיטב כספה, למרות שישנו תאגיד שתפקידו לממן את פינוי וטיפול באריזות הפח הכתום. מעבר לתקציב – יש כאן גם עול תפעולי, כי אתם מפנים ומטפלים בכמות לא מבוטלת של פסולת שהייתה יכולה להיות מטופלת ולהגיע למקום אחר.  

כדי להבין את ההשפעה של הנתון הזה על הרשות שלכם, מוזמנים לבצע בדיקה קצרה. בטופס 1 שכל רשות מגישה למשרד להגנ"ס מופיעים הנתונים שלכם לגבי כמות האריזות (במשקל) שפונתה מהרשות בפחים הכתומים המוצבים בה. אם היא נמוכה מ-20 אחוז, ולפי הסטטיסטיקה הקיימת ברשותנו היא ככל הנראה נמוכה משמעותית, זה פוטנציאל החיסכון המקסימלי שלכם.

4.     פסולת היא עניין מקומי

בשנים האחרונות אנו מלווים רשויות שונות בקידום מהלכים בהיקפים שונים בתחום הפסולת – החל מאיסוף וניתוח נתונים ובניית תמונת מצב עירונית, קידום חוק פסולת עודפת ועד לבניית תוכניות אסטרטגיות לניהול הפסולת העירונית.

למען הסר ספק, המידע שהצגנו כאן מתבסס על הנתונים הארציים. הניסיון מלמד כי לכל רשות יש את המאפיינים הייחודיים שלה – מצב סוציואקונומי, סוג אוכלוסיה, סגנון בנייה ועוד. כדי להבין את המצב שלכם במדויק, ואת פוטנציאל החיסכון שקיים עבורכם, אנחנו ממליצים לנהל את הפסולת העירונית על בסיס נתונים, לבצע סקר פסולת מקומי ולגבש תובנות ספציפיות עבורכם. 

בתמונה: סקר פסולת שביצענו עבור עיריית ירושלים, כחלק מתהליך רחב של כתיבת אסטרטגיית פסולת עירונית וצמצום עלויות לשנת 2050